תחומי עיסוק
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
בשנים האחרונות עלה למודעות של הציבור הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי או בשמו הלועזי
.Cognitive Behavioral Therapy - CBT
הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי מתבסס על הבנת דפוסי המחשבה ודפוסי ההתנהגות של האדם, הגורמים לו למצוקות שהוא חווה. הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי מכוון לשינוי אותם דפוסים, ומציאת דפוסים אדפטיביים ומיטביים יותר. בתוך כך, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי עוסק בשלושה מאפיינים עיקריים: מחשבות ואמונות, רגשות והתנהגות. שיטה זו נחקרה רבות ונמצאה כיעילה במגוון מקרים: התקפי חרדה, חרדת בחינות, פחד קהל, חרדת טיסות, חרדה חברתית, פוסט טראומה, ביישנות, דאגנות יתר, אובססיות, OCD ועוד. כמו כן הטיפול מסייע עבור אלו מהמטופלים הסובלים מסוגים שונים של מצבים דיכאוניים, הפרעות אכילה, הפרעות זעם ותוקפנות ועוד. שיטת טיפול זו, מיועדת הן למבוגרים והן לילדים ומתבגרים.
אשתמש בשני תיאורי מקרה בכדי להדגים את המאפיינים של הטיפול. מקרה אחד, של ילד בן 10 שנים אשר פיתח פחד מפני בלונים, בשל הרעש החזק בעת הפיצוץ שלהם. מקרה אחר, של גבר בן 36 שנים אשר נמנע מלצאת מביתו לבד.
מחשבות ואמונות: במוקד התיאוריה ההנחה היא שמחשבות או תפיסות עולם, שיתכן ובעבר סייעו לאדם להתמודד עם חייו, כיום מובילות למצוקה רגשית ודפוסי התנהגות בלתי מסתגלים. המחשבות שלנו מתעוררות כתגובה לאירועים שמתרחשים מסביבנו, ומסייעות לנו לפרש את אותם אירועים, מעין דיבור פנימי. למשל, הגבר מחזיק במחשבה שכאשר יצא מהבית לבדו, במידה ויחוש ברע, אף אחד לא יבוא לעזרתו והוא יוותר ברחוב לבדו וחסר אונים. הילד מחזיק במחשבה שאסור לו להראות פחד או בהלה, לנוכח הרעש של פיצוץ הבלון וכן שרעש הפיצוץ בלתי נסבל עבורו. בטיפול, המטפל יבקש לאתר ולנסח עם המבוגר או הילד את דפוסי החשיבה התורמים למצוקה, במטרה לאתגר ולשנות אותם, וכן לנסח עמו דפוסים חדשים, יותר גמישים וחיוביים
רגשות: רגש הוא תחושה פנימית, ולמעשה התגובה שלנו למחשבה מסוימת. הרגש מפעיל בגוף שלנו תגובה גופנית. למשל, אני יכולה להיזכר במכתב הערכה שקבלתי. המחשבה לנוכח האירוע של קבלת המכתב, תהיה אני אדם מוצלח והרגש שיתעורר יהיה חיובי, שילווה בתחושה גופנית נעימה. כאשר ישנו מגוון רחב של רגשות: שמחה, חרדה, עצב, בושה ועוד
נחזור לדוגמאות: הגבר והילד, עשויים לדווח כי, המחשבות מעוררות בהם חרדה אולי גם בהלה, וזו בתורה תגרום להם להרגיש תחושות גופניות כמו: דופק מהיר, נשימה מואצת, סחרחורות, הזעה ועוד... תחושות אילו אינן נעימות והן יפעלו על מנת להפסיק את החרדה ועל כן יתנהגו בהימנעות מהאירוע. בטיפול, נסייע למטופל להתמודד עם התגובות הגופניות שמתעוררות בעקבות הרגשות. נלמד את המטופל טכניקות שונות של הרפייה (נשימות, שרירים וכו'). אם כן, ניתן להבין כי האופן בו אנו מרגישים משפיע, בהמשך על הפעולה שנבחר לעשות, וכי לרגש ישנו תפקיד המקשר בין המחשבה לבין ההתנהגות/פעולה
התנהגות: ההתנהגות היא מכלול הפעולות שאנו עושים: דיבור, תנועה ועוד, והנה תוצר של המחשבה והרגש. במקרה שבו אני ארגיש מוצלחת ואחוש רגש חיובי, ההתנהגות עשויה להיות, קריאה חוזרת של מכתב הערכה, שיתוף המכתב עם חברים וכו'. במקרים שבהם מתעורר רגש שלילי כמו חרדה, לרוב האדם ירצה להימנע מהאירוע מעורר החרדה. מצב זה עשוי לייצר דפוס התנהגות של הימנעויות ממצבים המעוררים אצלנו תחושות לא נעימות כמו: חרדה, עצב ועוד
בדוגמאות שלנו: הגבר יצמצם את מספר הפעמים שיצא מהבית לבדו, יזדקק לליווי בכל פעם שירצה לצאת, ובטווח הרחוק עשוי לפתח תלות בסובבים אותו ויצמצם את טווח הפעילויות שנוהג לעשות בחיי היום יום. הילד, ימנע ממקומות שבהם עתידים להיות בלונים כמו מסיבות (ימי הולדת, מסיבות סוף שנה, פורים וכו'), יתכנן מראש הליכה או אי הליכה למקומות שצפוי שיהיו בהם בלונים (למשל, לא ירצה ללכת להצגות ילדים, לקניון וכו'). בטיפול, נעודד את המטופל לחשיפה מחודשת שלו לסיטואציות שהוא מקשר למצוקה. אנו שואפים לחשוף את המטופל לסיטואציות אשר בעבר נחוו כשליליות, במטרה לאפשר לו הפעם חוויה חיובית ובטוחה יותר. תהליך זה מכונה חשיפה הדרגתית והוא מהווה גורם מרכזי בטיפולים מסוג זה.
מיינדפולנס - Mindfullness
בשנים האחרונות התפתחו מתוך הפסיכותרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), גישות חדשות הנקראות בשם כולל "הגל השלישי" של CBT. גישות אלו שמות כדגש מרכזי את ההנחה שעלינו להבין לקבל ולשהות עם התוכן המנטאלי שלנו, ולאו דווקא לשנות ולהחליף אותו.
מיינדפולנס, היא דרך התבוננות שקטה ובלתי שיפוטית בגוף שלנו ובתוכן המנטאלי שלנו. כאשר אנחנו מתבוננים במחשבות, רגשות ותחושות גופניות בדרך של קשיבות, אנו מאפשרים לעצמנו נקודת מבט חדשה על תופעות אלו. חשוב להבחין בין מיינדפולנס לבין הרפיה – המטרה של מיינדפולנס היא לא בהכרח להרגיע את עצמנו, אלא ללמוד להתבונן אחרת, ובעקבות כך גם לשנות את הדרך בה אנו מבינים ומפרשים לעצמנו תופעות אלו (מחשבות, רגשות, תחושות גופניות).
בעזרת המיינדפולנס אנו יכולים ללמוד להתבונן ולשהות עם כל מגוון החוויות המנטאליות/גופניות שלנו – הנעימות וגם הבלתי נעימות. אנו יכולים ללמוד לקבל תחושות ורגשות, שאנחנו בדרך כלל משקיעים אנרגיה רבה, להימנע מלחוש אותם.
מיינדפולנס הוא כלי טיפולי שהגיע לטיפול הפסיכולוגי ממסורות רוחניות מן המזרח, ובראשן המסורת הבודהיסטית. כיום, מיינדפולנס מהווה כלי מרכזי בגישות טיפול של "הגל השלישי" כגון: טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) ועוד.
Eye Movement Desensitization and Reprocessing
או בתרגום חופשי- עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים, הנה תרפיה חדשנית רבת עצמה. זוהי שיטת טיפול אינטגרטיבית שנחקרה רבות והוכחה כיעילה בטיפול הן במבוגרים והן בילדים במגוון של תלונות נפשיות הקשורות בין היתר לטראומה ולחרדה. השיטה מסוגלת להביא לעיבוד מהיר של זיכרונות טראומטיים, להטבה במצב הקוגניטיבי והרגשי ולהקלה ניכרת בסימפטומים התנהגותיים-גופניים. השימוש בשיטה זו יכול להיות חלק מטיפול רחב יותר או כטיפול בפני עצמו תוך התמקדות בנושא ספציפי. שיטה זו משלבת אלמנטים של מרכיבים רגשיים מטיפולים בגישות פסיכודינמיות, התנהגותיות, קוגניטיביות, אינטרסובייקטיביות ופיזיולוגיות. אחד המרכיבים המרכזיים שמבחין גישה טיפולית זו משיטות טיפול אחרות הינו האלמנט הייחודי של גירוי בילטרלי (של שתי המיספרות המוח) באמצעות גירוי חושי הפועל על שני צדי הגוף לסירוגין.
המטפל עובד עם המטופל על הגדרת בעיה, המעובדת על פי פרוטוקול בן 8 שלבים, תוך כדי התייחסות לאספקטים של העבר, ההווה, והעתיד
המטופל מתבקש להיזכר באירוע מטריד הקשור לבעיה: מה ראה, הרגיש, שמע, חשב, חש וכו'. כמו כן, הוא מתבקש לדווח על המחשבות והאמונות המעסיקות אותו עכשיו לגבי האירוע. המטופל מתבקש לשים לב לתמונה ולכל האספקטים השליליים של החוויה ולתת לאסוציאציות לרוץ, בלי לנסות להשפיע עליהן. בשלב זה, בשונה מגישות אחרות, ההתמקדות בחוויה מלווה בגירוי בילטרלי (ל-2 האונות של המח) הניתן באופנים שונים: המטופל מזיז עיניים מצד לצד תוך שהוא עוקב אחר ידו של המטפל, או תוך מתן גירוי תחושתי ע"י תיפוף על הברכיים, אחיזה במכשיר רטט, גירוי במוזיקה או גירוי שמיעתי אחר ועוד
תוך כדי התהליך נעשה עיבוד מחדש של הזיכרון, והתמונות והתחושות משתנות- עד לעלייה הדרגתית של הדימוי העצמי החיובי ותחושה ניטרלית יותר לגבי האירוע. בסופו של התהליך, האירוע הטראומטי נחווה כזיכרון רחוק, ומתרחשת ירידה משמעותית ברמת המצוקה שהתלוותה אליו קודם כן
המטפל ממעט להתערב במהלך עיבוד הזיכרון, ומאפשר ליכולת הריפוי הטבעית לפעול. אלא אם התהליך נתקע, וגם אז הוא יתערב בצורה מזערית רק כדי להחזיר את המטופל לתהליך הטבעי של עיבוד הטראומה. ההנחה היא שהעיבוד באמצעות תנועות עיניים (או גירוי בילטרלי חלופי)- דומה למה שקורה באופן טבעי במהלך שינה בשלב החלימה, בו מתרחש תהליך של עיבוד מידע תוך כדי תנועות עיניים
טיפול בקבלה ומחוייבות
(Acceptance and Commitment Therapy ) ACT
המרכיבים היסודיים של שיטה זו כוללים:
1. ויתור על המאבק לשליטה במחשבות ורגשות לא רצויים,
2. להיות קשובים לרגע העכשווי
3. מחוייבות לכיוון פעולה שהוא עקבי עם מה שאתם הכי מעריכים בחייכם. הדגש בדרך הזאת הוא גם על קבלה וגם על שינוי. קבלה של המחשבות והרגשות החרדתיים מאפשרת לכם להתמקד יותר בבהירות על ההווה ולקחת צעדים שמקרבים אותכם יותר לחיים שאתם באמת רוצים.
השיטה מציעה קונספט של קבלת חווית החרדה. הרבה אנשים מגיבים בשאלה "מדוע שאני ארצה לקבל את ההרגשות הלא נעימות האלו ? " הפוקוס כאן הוא בלהסביר את הערך בעשיית מקום לחרדה בחייכם
לאנשים שמצליחים לשנות את התגובה שלהם לחרדה, השינויים הכי חשובים הם לא רק שהם ישטפו פחות ידיים, או שלא יימנעו יותר מנהיגה או יציאה למסיבות, אלא שהם יותר מעורבים בחיים, נהנים מיותר זמן עם חברים, יותר מצליחים בקריירה שלהם ומרגישים שהם הורים ובני זוג טובים יותר. השיטה מדגישה את חשיבות הבהרת הערכים שלכם כדי לחזק את המחוייבות שלכם לפעול בדרכים שיותר עקביות עם הערכים הללו.
הדרכות הורים
הדרכה הורית הינה מרכיב חשוב ומרכזי בטיפול בילדים. מחקרים רבים מצביעים על תרומתה של הדרכת ההורים, לשיפור יעילותו של הטיפול בילד במגוון רחב של בעיות. בניהן הפרעות התנהגות, חרדה, דיכאון, תסמונת פוסט-טראומטית, הפרעות קשב וריכוז, בעיות פסיכוסומאטיות, הפרעות בתקשורת. כמו גם, בעיות הקשורות בהתפתחות הטבעית של הילד, החל מרגעיו הראשונים בעולם והמשך בהסתגלותו למעברים בחייו ומילוי המשימות התואמות לגילו (גמילה מחיתולים, מעבר לגן ולבית הספר, תהליכי שינה, ותקופת גיל ההתבגרות). לרוב הדרכה הורית מתבצעת במקביל לטיפול בילד, כאשר ישנם מצבים בהם הדרכת הורים מהווה אמצעי הטיפול העיקרי לטיפול בקשיים שמציג הילד.
הדרכת הורים כחלק מהטיפול בילד
לאורך התפתחות הילד, טבעי כי הן הילד והן ההורים יתקלו בקשיים, באם זאת סביב קושי מסוים של הילד, או רצון של ההורה לקבל כלים נוספים בהתמודדות מולו. הדרכה הורית שואפת להקנות להורים כלים אשר יסייעו להם לשפר את התקשורת עם הילד שלהם. לרוב, הדרכה הורית משלבת שני היבטים. היבט ראשון קשור למיומנויות שההורים לומדים, לגבי האופן בו יוכלו להתמודד עם ילדם. לדוגמא, כאשר מדובר בילד הסובל מבעיות התנהגות, ההורים לומדים כיצד לעודד התנהגויות חיוביות ולהפחית התנהגויות שליליות, וכיצד להציב גבולות באופן אסרטיבי ועם זאת אמפתי. היבט שני קשור ללימוד ההורים אודות הקושי של ילדם, והאופן שבו הוא חווה את העולם. לדוגמא, כאשר מדובר בילד הלוקה ב ADHDהמטפל מספק להורים מידע אודות ההפרעה, ועוזר להם להבין יותר לעומק את פשר התגובות של הילד. לדוגמא, כיצד השכחנות שלעיתים מאפיינת את הילדים הללו, אינה תוצר של התרסה או חוסר אחריות, אלא של קשיי ארגון.
הדרכת הורים כטיפול מרכזי
כפי שנאמר במקרים רבים בהם הילד נמצא בטיפול, במקביל הוריו מצויים בהדרכת הורים. יחד עם זאת, כאשר הדבר לא מתאפשר, לדוגמא בשל גילו הצעיר של הילד או חוסר רצונו של הילד בטיפול, מתבסס התהליך אך ורק על הדרכה הורית. הדרכה הורית מתמקדת תחילה בניסוחן של מטרות, המתייחסות לקושי של הילד, או לקושי של ההורים בהתמודדות מולו. לאחר מכן מנוסח התהליך שנועד לקדם את המטרות. לאורך הטיפול ההורים רוכשים כלים ומיומנויות, אותן הם בודקים בשטח, מול הילד. לאורך ההתנסויות, מדווחים ההורים בהדרכה על האינטראקציה, ומנתחים אותה יחד עם המטפל, במטרה להסיק מסקנות להמשך.
הדרכת הורים בגישת אייכה
שיטת אַיֶּכָּה עוסקת באתגרים שמעסיקים הורים רבים. איך לסייע לילד לפתח יכולות שיאפשרו לו לצלוח את ההתמודדויות שהחיים וההתפתחות מזמנים, איך לכוון ולהשפיע עליו מתוך קשר קרוב, לא דרך מאבקי כוח, ענישה או שליטה, איך להצליח לראות במדויק את צרכיו ורצונותיו בלי לאבד את היכולת לבטא את מה שחשוב בעיניכם ועוד. במצבים בהם ילדים סובלים מקשיים, אתגרים אלה נוטים להתעצם. הורים רבים מדווחים על דאגה, חוסר אונים ותסכול לנוכח קשיים של ילדיהם או לנוכח קשיים ביחסים עימם. בשיטת אייכה הורים שמרגישים דאגה או אי נחת לגבי ההתנהגות, התפקוד, או המצב הרגשי של הילד שלהם, מקבלים דרך להפוך את הדאגה להזדמנות שמחזקת ומצמיחה את הילד. הם מוזמנים להתבוננות מחודשת על קשיים של ילדים ועל הורות. הם לומדים שפה ייחודית ועוצמתית שיש בה אפס כוחנות או השתלטות, שפה שעוזרת לילד שלהם לפתח יכולות להתמודד עם החיים בלי לפגוע, בלי להיפגע ובלי להימנע מקשיים. הטיפול בילד על פי השיטה מתקיים דרך עבודה עם ההורים. הטיפול מתאים למגוון קשיים של ילדים ולאתגרי היחסים עם ילדים בכל הגילאים, החל מפעוטות וכלה בבוגרים צעירים. הטיפול נותן מענה למצבים שכיחים כמו חוסר שיתוף פעולה מצד הילד, קושי מצדו להרגיע את עצמו או לווסת את רגשותיו, קושי לקחת אחריות או לעמוד במשימות תואמות גיל בכוחות עצמו, קושי להתחשב באחר או להיענות לדרישות של מסגרת ועוד. הטיפול מתאים גם למצבים בהם הילד סובל מבעיות קשות כמו דיכאון, חרדה, תוקפנות מילולית/פיזית , קשיי תפקוד, הסתגרות, שימוש בחומרים, התנהגויות של סיכון עצמי ועוד.